מחר בבוקר אני יוצא לחופשה קצרה, או כמו שאני מעדיף לקרוא לזה – נופש פעיל באדיבות צה”ל. לא יותר מדי, רק חמישה ימים, אבל כמו תמיד זה מגיע ברגע הכי לא נכון. בדיוק כשהלימודים מעלים הילוך ואנחנו כבר יוצאים לצלם את הדוקומנטרים שלנו, ומחדדים את הרעיונות לסרטי סוף השנה, ומתחילים ללהק לתרגילי הסצינה של סוף הסמסטר – אני נאלץ לקחת הפסקה כפויה של שבוע. באסה.
כדי להתכונן כמו שצריך לשירות, ראיתי היום את מ*א*ש של אלטמן. הסרט התיישן מאוד, מה שנראה חדשני ומהפכני לפני 35 שנים נראה היום סתם משעשע, אבל עדיין יש כמה קטעים טובים ואת השיר הגאוני הזה.
כמו שאפשר להבין מהפוסט המצומצם הזה, כל העסק הזה של המילואים די הוציא לי את הרוח מהמפרשים, אבל אני מאמין שאחזור לעצמי. בינתיים, אני מקווה שתיהנו מהשקט כשאני לא בסביבה, ונתראה בסופ”ש הבא. (ויש גם גרסת mp3)
בהצלחה במילואים.
דואל: תודה. אבל אני חייב לשאול מה ייחשב כהצלחה? מבחינתי – שחרור מהיר ככל האפשר או ביטול. או שסתם יהיה כיף עם החבר’ה ואני לא אהיה מפקד של צוות.
מקווה שיעבור לך מהר
תהנה!
כדי להתכונן כראוי, אני ממליצה לעבוד על מיתרי הקול ולרכוש זהות שאולה
דואל: אצלי מיתרי הקול לא מתאמצים כלכך. עור התוף דווקא כן. ובעניין הזהות – אני בעלים גאה של אישיות גמישה למדי.
אני מאוד אוהב לצאת למילואים, עוזר לי להתזתק קצת מהלחץ היומיומי