חי בסרט – ביקורת על מדעי החלום

ניסיתי לעקוף מימין ומשמאל, לדלג מעל, לחפור מתחת – כל דרך אפשרית להתחמק, אבל אין ברירה. צריך להגיד את זה חד, ברור וצלול: מדעי החלום הוא יצירת מופת. ככה. זהו. בלי השוואות מיותרות לעבודות קודמות של מישל גונדרי ובלי התנצלויות. יצירת מופת. כדרכן של יצירות מופת אמיתיות, מדעי החלום לא מחפש את האמצע, לא נכנע לקונבנציות ולא פועל במסגרות הרגילות.

זהו סיפורו של סטפן (גאל גרסיה ברנאל), ארטיסט מקסיקאי צעיר שמגיע לפריס לגור בדירת אימו, שם הוא ישן במיטת ילדותו הקטנה והצבעונית. לסטפן יש תפיסת מציאות/חלום מקורית – נראה כי הוא שולט בחלומות שלו ובמרכיביהם, וכן בזמני הופעתם, בתחילת הסרט הוא מבשל לעצמו חלום עם אביו המנוח, וזאת משום שזוהי הסיבה שהגיע לפריס – מותו של האב. אימו של סטפן (מיו מיו) מסדרת לו עבודה בחברה לעיצוב לוחות שנה, ומקווה שישתקע בעיר ויתבגר, אלא שהעבודה איננה עונה על ציפיותיו של סטפן, והוא כבר חושב לעזוב ולחזור למקסיקו. ואז… ואז נכנסת לדירה ממול שכנה חדשה – סטפני (שרלוט גינזבורג, הבת של סרז’), יצירתית וחולמנית בפני עצמה. עד מהרה סטפן וסטפני (קליק-קלאק מאצ’-מאצ’) מוצאים את עצמם כשותפים ליצירה, וזוג נאהבים בפוטנציה.

אלא שהעניינים אינם פשוטים וחיוביים כל כך. לסטפן, כאמור יש בעיה מסוימת בתפיסת המציאות. מה שבתחילה נראה כמשעשע ומקסים (ונראה שאין גבול ליכולת היצירתית של גונדרי בהמצאת החלומות של סטפן), הופך במצבים מלחיצים עבור סטפן לבעייתי באמת. מתוך חוסר הבנתו את העולם, סטפן מסתבך עם שקר פעוט, שיכול להיפתר ברגע, אבל נעשה בדמיונו הפורה של סטפן לעילה לפרידה מסטפני. בחרדתו, סטפן נזרק יותר ויותר לעומק עולם החלומות שלו, עולם החלומות שלו מתערבב עם העולם המציאותי, המציאות הופכת לחלום בעיניו, והחלום – למציאות.

התפיסה החלומית שבה סטפן הוא מרכז העולם, ותפיסתו הילדותית את המציאות מביאות למעין חור שחור שאליו נסחף סטפן, ואיתו הסרט כולו. לאחר שנדמה לרוב הצופים שזוהי קומדיה רומנטית עם קישוטים (ההופעה הכי משעשעת היא של מישל שאבאט כעמית חרמן ושובב של שטפן בעבודה), נראה כאילו התסריט מאבד שליטה על העלילה, הבמאי מאבד שליטה על השחקנים והטריקים הויזואלים (המהפנטים) הופכים למרכז העניין בסרט. אבל לא, איבוד השליטה הזה הוא מכוון לחלוטין. ככל שסטפן מאבד קשר עם המציאות שסובבת אותו ונאבד בתוך חלומותיו והזיותיו, גם גונדרי מוותר על המציאות ה”אובייקטיבית” ונצמד לתודעתו של הגיבור שלו. הצופה עשוי למצוא את עצמו מתוסכל מכך, ולכן ישנן תגובות רבות לסרט שאומרות בערך כך: “איבדתי את הסרט איפה שהוא באמצעו, אבל הצד הויזואלי מקסים ומחפה על כך.” אבל האפקטים הזולים והבאמת מקסימים האלה לא מחפים על כלום. כך סטפן חווה את המציאות, או שמא, זו כבר לא מציאות אלא חלום? וזה בדיוק העניין כאן – הטשטוש שבין המציאות לחלום. בסופו של הסרט קשה עד בלתי אפשרי לדעת מה באמת קרה במציאות (של הסרט) ומה רק בדמיון של סטפן. זה הבלבול שתוקף את סטפן עצמו כאשר הוא מבין שהוא נסחף עמוק מדי אל המציאות האלטרנטיבית שלו, אלא שהוא כנראה לא מסוגל, ואולי גם לא רוצה לוותר על החלומות שלו.

גונדרי הולך עד הסוף עם החזון שלו. החל מהאפקטים שעשויים מחומרים כמו נייר צלופן, צמר גפן ולבד, וכלה בבניית התסריט. התסריט נראה בלתי מובנה לכאורה, אולם למעשה, אני חושב שיש בו מבנה די ברור ומכוון של אדם שמגעו עם המציאות הולך ומתרופף. העלילה היא כל כך פשוטה משום שהיא רק מצע למצבו ולתודעתו של הגיבור – בדומה (אך עם אלפי הבדלים) ליוליסס של ג’ויס. זהו סרט תודעה.

מי שמחפש עלילה קוהרנטית – שישמור מרחק מהסרט הזה. אבל מי שמוכן לפתוח את הראש בפני סרט פסיכולוגי-תודעתי-חלומי (ואני לא מתייחס לאמירה של גונדרי שאין מה לנתח בתכנים של החלומות – יש ועוד איך, אבל בשביל זה צריך צפייה נוספת, או לפחות לקרוא את התסריט) שמגדיר מחדש את מגבלות האמנות הקולנועית ומגיש את זה עם שלל פעלולי-שיעורי-מלאכה מרהיבים, בשבילו, כמו בעבורי, זוהי יצירת מופת.

This entry was posted in ביקורת, קולנוע. Bookmark the permalink.

10 Responses to חי בסרט – ביקורת על מדעי החלום

  1. נועה says:

    לא ידעתי ששרלוט משחקת פה. היא אחת הנשים האהובות עליי בעולם, מוסיקאית מחוננת, אייקון תרבותי ושחקנית מדהימה.עכשיו אני בהחלט הולכת לראות.

  2. דואל says:

    היא בהחלט מקסימה (לא מכיר אותה מחוץ לסרט)

  3. עכשיו השתכנעתי סופית לראות

  4. א"ש says:

    הי דואל,אני עדיין עוקב אחרי הבלוג, רק כרגע די מנוע מלהגיב כי לא ראיתי את מדעי החלום ואני לא רוצה לקרוא או לראות שום דבר שקשור אליו כדי לא להרוס.אבל כן עברתי על רשימות קודמות שלך ורשמתי תגובה בקשר ל"קצת טיח ונסתום את כל החורים בהשכלה".

  5. דואל says:

    ראיתי, תודה על ההפניה – אני מעדיף לתעות בין מדפי האוזן באופן עצמאי וללא מדריך (ואני גם לא מת במיוחד על אברט)

  6. March Cat says:

    שלום, פעם ראשונה בבלוג – גם אני חזרתי מהסרט עם תחושה שראיתי יצירת ומופת וישר כתבתי על זה פוסט. אבל האמת שצריך לכתוב על זה ספר…

    • דואל says:

      ברוכה הבאה. יש לי חיבה לחתולים.אני עובד על צפייה שנייה, ואולי גם קריאה של התסריט – ואז אפנה להוצאה לאור לגבי הספר.

  7. ליה. says:

    בדיוק אתמול חברתי אמרה לי שאני חייבת ללכת לסרט הזה. וכך אעשה…

Leave a Reply to חופשת סקי בשוויץ Cancel reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s