סיכום 2006 יוצא לדרך: Itamar Ziegler – “The Birds, The Sky, The Trees… All That Shit”

כמו כולם, ובעיקר כדי לא להירדם בשעות האחרונות של משמרת הלילה, החלטתי לפתוח בסיכום שנתי משלי. אני לא מתכוון לדירוג של סרטי השנה או שירי השנה, כאלה יש מספיק בכל פינה ברשת. אני מכריז בזאת על סיכום פרטי משלי ל-2006. מדי כמה ימים, עד שתיגמר השנה, אני אמליץ כאן על סרט או אלבום שיצאו השנה (בארץ) ולא זכו להערכה או להפצה מספקת לדעתי. כמובן שתוספות ותגובות שלכם יתקבלו בברכה, ואם מישהו מרגיש שבא לו לכתוב פוסט אורח על סרט או אלבום שעשו לו את השנה ואף אחד לא שמע עליהם (או לפחות לא מספיק, לדעתו), אני אשמח לקבל את הפוסט בדוא”ל של דואל.

בסוף 2005 עדיין עבדתי כמלצר בבית קפה מסוים ועלום בשדרוטשילד, בפנותי לפנות את אחד השולחנות, ראיתי ערימת דיסקים מעניינת, היו שם ג’ף באקלי, ניק דרייק ועוד אחד שלא זיהיתי.על הבס איתמר ציגלר שאלתי את הלקוחה לפשר הדיסק השלישי, והיא אמרה “אה, זה בחור ישראלי שגר בברוקלין ושר באנגלית, הוא מצוין – קוראים לו איתמר ציגלר“. כמה שבועות (חודשים?) מאוחר יותר, באחד מהשיטוטים שלי, נכנסתי ל-קרמבו, חנות המוסיקה המשובחת משינקין. דיפדפתי לי בין הדיסקים במדפים, כאשר לפתע פתאום (איך אני אוהב את הביטוי הזה), הבחנתי באותו דיסק של ציגלר. שאלתי את המוכר הבלונדי (אני תמיד שוכח את שמו) אם הדיסק הזה טוב כמו שאומרים (למרות שאמרו לי עליו בדיוק בחורה אחת), הוא ענה שהרבה יותר ממה שאומרים, אבל החדש שלו טוב לא פחות. כאן כבר התחלתי להרגיש שמנסים לפתות אותי לקניה שאני לא צריך (למרות שהוא אף פעם לא עושה את זה), והקשיתי – איזה מהם טוב יותר? הבלונדי נמנע מתשובה חד משמעית, שניהם טובים, הוא אמר, טובים ושונים. טוב, לא הייתה לי ממש ברירה, נאלצתי לרכוש את שניהם. לקח לי בדיוק שמיעה אחת כדי להבין שכל מה שהיה חביב וטוב בדיסק הראשון (שנקרא פשוט Itamar Ziegler) השתבח והזדקק בדיסק השני (שנושא את הכותרת האופטימית The Birds, The Sky, The Trees… All That Shit) לכדי אחד האלבומים היפים של השנה, ואם אני מגזים כאן, אז זה רק בלשון המעטה.
תוספת: ומה בקשר לכמה מילים על האלבום?בניגוד למה שלמדתי מאוחר יותר על פעילותו הנוספת של ציגלר, האלבום הזה הוא שקט, אבל נושא במילותיו מטענים חזקים מאוד של כעס, בדידות ועצבות. פשוט אלבום מקסים.

לאחר שנשביתי בקסמו של האלבום, הפכתי בעצם לגרופי – התחלתי לחפור קצת ברשת ולחפש כל שביב מידע על איתמר (בשלב הזה כבר הרשיתי לעצמי לקרוא לו כך), והצפתי את הפורום של קול הקמפוס בהודעות בנוסח “למה אתם לא משמיעים את איתמר ציגלר?” “אתם משמיעים את איתמר ציגלר, אבל לא מספיק!” ו-“תנו לי עוד מאיתמר ציגלר!!”. מהמידע שאספתי על איתמר, למדתי שהוא באמת ישראלי שגר בשנים האחרונות בברוקלין ושר באנגלית, כפי שאמרה אותה לקוחה זכורה לטוב, ובנוסף, למדתי שהאיש מנגן בבס מכמה מההרכבים היותר מוצלחים בסצינה הישראלית בחו”ל כמו Balkan Beat Box,
Pink Noise ו-Shot’nez. ושבאלבומים שלו הוא מנגן בכל הכלים, ומקליט בבית.

לאלבום החדש של איתמר לקח די הרבה זמן להגיע לידיעת הציבור, וגם כשהגיע, קשה לומר שהוא השאיר חותם מיוחד, ואני ממש לא מבין את זה. זה כנראה האלבום הישראלי הכי טוב של השנה (שכולל גם חידוש מהמם ביופיו לתוכי יוסי של אברהם חלפי ומיקי גבריאלוב) שזכה להכי מעט קהל, ואין להאשים בכך אלא את איתמר עצמו, שיודע להשתתף בחגיגות יח”צ בכל הקשור לקופסת הקצב הבלקנית ולרעש הורוד (על איך פיספסתי הופעה שלהם אני צריך לכתוב פוסט נפרד).

כשי לחג, אני מגיש לכם את The Score, באדיבות האתר הרשמי של איתמר, שם ניתן להוריד עוד כמה שירים שלו או לקנות און-ליין, ואני מפנה אתכם גם למיי-ספייס שלו, וגם למוזיקה-נטו כדי לקנות את האלבום במחיר מבצע של 45 ש”ח (טוב, גם לי זה עלה ככה, ולא במבצע, אבל זה עדיין זול ושווה ביותר).

This entry was posted in 2006, מוסיקה. Bookmark the permalink.

1 Response to סיכום 2006 יוצא לדרך: Itamar Ziegler – “The Birds, The Sky, The Trees… All That Shit”

  1. דבורית says:

    רעיון מעולה, טיפוח האנדרדוגס. אני בעד.

    דואל: תודה, את יכולה גם להוסיף משלך.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s