סיכום 2006 ממשיך – שלוש הלוויות של מלכיאדס אסטרדה

סיכום 2006 שלי ממשיך. כאמור, הסיכום שלי כולל סרטים ואלבומים שיצאו (בישראל) ב-2006 ולא זכו לדעתי להפצה או להערכה שהם ראויים להן. אני חוזר וקורא גם לכם, 3 קוראי הנאמנים, לשתף אותי בתגובות או בפוסטים על האנדר-רייטד שלכם לשנת 2006, פוסטים אפשר לשלוח לכאן.

סרטו הראשון כבמאי של טומי לי ג’ונס – שלוש הלוויות של מלכיאדס אסטרדה, זכה ב-2005 למספר פרסים בפסטיבלים הכי נחשבים, כאשר פרסי התסריט והשחקן הטובים ביותר בקאן הם הדובדבן שבקצפת הזו. אצלנו בארץ, לעומת זאת, הוא הופץ בכמות מצומצמת עד בלתי קיימת של אולמות ולתקופה קצרצרה ביותר. קצרצרה כל כך שכשאחותי הגדולה אמרה לי “תשמע ראיתי את 3 הלוויות והוא ממש ממש מעולה”, לא הייתי יכול לומר יותר מאשר “כן, שמעתי שהוא מצוין”, כי עד שהספקתי לפנות לי זמן לראות אותו, הוא כבר ירד מהאקרנים, ולא בקול תרועה רמה במיוחד. אמנם גם בארץ המבקרים התלהבו מהסרט, אבל הצופים לא מילאו את האולמות (הבודדים, כאמור) שהקרינו אותו. מזל שיש דיוידי.

מלכיאדס אסטרדה הוא איכר מקסיקני שעובד בטקסס, או יותר נכון, עבד בטקסס עד שנורה למוות. פיט פארקינס (לי ג’ונס) הוא קאובוי מזדקן וחברו הטוב של מלכיאדס, שמתעצבן מחוסר הרצון של גורמי החוק המקומיים באשר לחקירת הירי, ומחליט לקחת את החוק בידיים – הוא יוצא לחפש את היורה, ולאחר מכן מכריח אותו לסחוב ביחד איתו את הגופה בחזרה למקסיקו – לקבורה נכונה ואחרונה. לי ג’ונס מתאר בסרט את צידו האמריקאי של הריו גרנדה כבית קברות אחד גדול, שבו גם האנשים החיים, מתים למעשה. כל שנותר לפארקינס הם הזכרונות מחברו המנוח ונוסטלגיה לעבר שלא ישוב, ולכן הוא יוצא אל המסע שלו, מסע בכיוון אחד, בכיוון ההפוך. בעוד המוני מקסיקנים מנסים לחצות את הגבול לעבר ארה”ב, ולעתים מוצאים בכך את מותם, פארקינס יוצא לצד השני, בדיוק כמו אנשי חבורת הפראים של פקינפה.

בכלל, הסרט הזה הוא מין הומאז’ לפקינפה. החל מהמסע עם הגופה, שמתכתב ישירות עם הביאו לי את ראשו של אלפרדו גרסיה, ועד לזכרונות של פארקינס מהשיחות עם מלכיאדס, שמאוד מאוד הזכירו לי את הקטעים בכפר של אנג’ל בחבורת הפראים. גם הנושאים של קאובוי מזדקן, מסע נקמה ללא תוכלת, וקינה על המערב הישן, היו קרובים לליבו של סם.

הבימוי המדויק והמעודן של לי ג’ונס לתסריט הנפלא של גיירמו אראייגה המקסיקני, בשילוב עם משחק מצוין של כל השחקנים, מעבירים סרט קשה, עצוב ונוקב על גזענות, אהבה, יחסים, מתחים וחברות.