עבודה בעיניים

אחרי שלושה חודשים של אבטלה מרצון, בנסיון לשמור כמה שניתן על שעות השינה שלי ולהתמסר ללימודים, כנראה שממחר אני חוזר למעגל העובדים. בתחילת ינואר, כשהלחץ בלימודים גבר והחלו ההפקות של סוף סמסטר א’, התפטרתי מעבודתי כמאבטח ונסמכתי על תמיכה כלכלית של ההורים (לא שהם לא עזרו לפני-כן, אבל עכשיו הם הפכו לספונסרים היחידים שלי). שלושת החודשים האלו העלו אצלי בעיקר תמיהות – איך לעזאזל החברים שלי ועוד עשרות אלפי סטודנטים אחרים בארץ מצליחים לשלב עבודה ולימודים? ואיך אני עשיתי את זה במשך שלושה סימסטרים? אבל גם במהלך החודשים האלה היה ברור לי שבשלב מסוים, ורצוי קרוב, אני אחזור לחבורת טרוטי העיניים שמאכלסת את רוב המוסדות להשכלה גבוהה.

זה לא שוויתרתי על הרעיון של עבודה במקביל ללימודים, כל הזמן הזה חיפשתי (לעתים יותר חזק ולעתים הרבה פחות) עבודה שתוכל גם לקדם אותי מבחינה מקצועית. אפילו הצבתי לעצמי דד-ליין שבסופו הייתי אמור לאחוז במשרה חדשה. פרסמתי את עצמי במסגרת חוגים מקצועיים (בעיקר אצל ולווט), ובעקבות כך קיבלתי כמה פניות. אחת מהפניות האלה אפילו הפכה להצעה קונקרטית למדי למשרת מגיה, שלא התגשמה בסופו של דבר. הזמן עבר, ואני המשכתי לחפש – מדי פעם שלחתי פניות וקורות חיים לגופי תקשורת שונים, אבל שוב, לא יצא מזה שום דבר.

לפני כשבוע נרשמתי, כאמור, לרשת החברתית מקצועית – דה-מארקר קפה, פירסמתי את עצמי שם כעורך ווידאו שמחפש עבודה בתחום עריכת הווידאו או שכתוב והגהת טקסט. תוך פחות מיומיים כבר קיבלתי פניה בה נשאל אם אני רוצה לעבוד באתר של אחת מזכייניות ערוץ 2 כעורך וידאו. מובן מאליו שעניתי בחיוב, ומפה לשם, היום הגעתי לראיון חמוש בתיק עבודות. כבר בשיחות המקדימות הובהר לי שלא מדובר באמת במשרת עורך, אלא בעצם בדוגם – שהוא מי שמעביר את חומרי הווידאו אל המחשב ומאפשר את עבודת העריכה (משרה שמתאימה יותר לסטודנטים, בעיקר לחסרי נסיון מקצועי). הראיון היה קצר וקורקטי בצורה שלא תאמן – תיארו לי את המשרה ואת התנאים, שאלו אם מתאים לי, וביקשו לתאם משמרת חפיפה.

מקום העבודה החדש של דואל (הדמיית מחשב מלווה בהרבה מאוד רצון)האמת היא שהתנאים הכלכליים שהוצעו לי הם לא אטרקטיבים בכלל, אבל יש כמה נקודות שהופכות את העניין הפיננסי לפחות חשוב:
א. כרגע אני לא עובד בכלל, כך שגם שכר מינימום היה עדיף על מה שאני מרוויח כרגע.
ב. מדובר בהזדמנות כמעט חד-פעמית להיכנס למערכת שאני מאוד רוצה להיכנס אליה.
ג. זה תפקיד שאפשר להתקדם ממנו אם מספיק טובים, ואין לי ספק שאני מספיק טוב במקצוע.
ד. זה תפקיד שייתן לי המון, אבל באמת המון, מבחינה מקצועית.
אז כן, קבעתי משמרת חפיפה למחר בערב, ומשם נראה לאן מתקדמים. אבל באופן כללי אני רק יכול להגיד שאני מרוצה.

מה שכן – המשמרת מחר תמנע ממני ללכת לראות את העולם שיוקרן במסגרת חודש הקולנוע האסיאתי במוזיאון תל-אביב (שחוץ ממודעות פרסומת לא מצאתי שום התייחסות אליו בעיתונות המודפסת או המקוונת), אבל זה שאני לא אהיה שם לא נותן לאף אחד אחר פטור. כדי לדרבן אתכם יותר, הנה הביקורת שלי על הסרט.

האירוע הזה היה יכול בקלות להיות אירוע החודש שלי בקולנוע, אם הסרט החדש של דיוויד לינץ’אינלנד אמפייר לא היה יוצא בשבוע הבא, מה שאומר קודם כל – חגיגה לסטודנטים לקולנוע, ושנית – שאני אצטרך לכתוב את הפוסט שהבטחתי על לינץ’.
הרי לפניכם הקדימון לסרט אימפריה פנימית:

אבל עוד חזון למועד, כרגע אני צריך לחזור ולמצוא מוצא בתסריט שלי… לא ברור איך עברתי מדרמה משפחתית על מחבל מתאבד ←לסרט אווירה בסופר-מרקט ← לקומדיה רומנטית ← לדרמה משפחתית על בחורה אתיופית ובחור אשכנזי ← לדרמה א-לה מרחק נגיעה ← ובחזרה לקומדיה רומנטית על רקע הסופר-מרקט. וברקע כל הזמן מציקה לי דמות של ילד שישן במכבסה ציבורית (כל הזכויות לרעיונות שלעיל – חוץ ממרחק נגיעה – שמורות לי!). זה הזמן לקבל החלטות.

Advertisements
This entry was posted in לימודים, עבודה, קולנוע. Bookmark the permalink.

16 Responses to עבודה בעיניים

  1. נטע says:

    מזל טוב
    בהצלחה!
    מעניין מה תגלה שהולך שם בפנים, בתוך קשת…:)

  2. דואל says:

    מזל טוב
    בהצלחה!
    מעניין מה תגלה שהולך שם בפנים, בתוך קשת… 🙂

    תודה! (יש לקרוא במבטא רמת-גני)

  3. דואל says:

    מזל טוב?

    תודה?

  4. remotb says:

    צ’מע, בהצלחה….
    תזהר לא להישאר דוגם גם עוד 5 שנים.
    אני הצלחתי לדלג על הקטע של הדגימה בעזרת כניסה לעולם האקדמי וטכנאות בחדרי עריכה.

    ושוב, וולקאם טו דה אינדסטרי….. 😉

  5. PopTart says:

    האם אתה הולך לעבוד באתר של קשת? אם כן, יש לי חבר טוב שעובד שם ושונא את העבודה ואת חייו. קח את זה בחשבון וגם קח בחשבון שתצטרך להשאר שם לפעמים גם כל הלילה בגלל תקלות בציוד.

  6. א"ש says:

    מזל טוב!
    תעזוב אותך מהמבאסים שלמעלה או מהשכר הנמוך, זאת דריסת רגל מעולה וניסיון שאי אפשר לקנות בכסף.

    עוד 4-5 שנים אתה מבטיח לערוך לי סרט!
    ופאיקוב יכתוב עליו ביקורת בהארץ 😉

  7. דואל says:

    תשובות ותודות (אני מרגיש כמו בבר-מצוה שמעולם לא היתה לי… )
    רמוטבי – תודה, אני די בטוח שאני לא הולך להיות דוגם גם בעוד שנתיים. או לפחות מקווה…
    פופ התשובה היא כן, ואם הוא חבר מהלימודים אז נראה לי שהוא העביר לי את החפיפה הערב – באמת בחור חביב וממורמר.
    א”ש תודה. אני מוכן לערוך לך סרט כבר עכשיו!

  8. PopTart says:

    מצחיק, ביררתי עם החבר והוא אכן חפף אותך

  9. דואל says:

    מצחיק, ביררתי עם החבר והוא אכן חפף אותך

    אני מקווה שהוא אמר רק את הדברים הרעים… 8)

  10. החבר says:

    מצחיק, בכלל אין לי שיער לחפוף

  11. דואל says:

    מצחיק, בכלל אין לי שיער לחפוף

    😆 אבל לי יש.
    זה שאתה קורא כאן אומר שאני צריך להפסיק לכתוב על העבודה?

  12. איתי says:

    אני דווקא חושב שזה יהיה משעשע

  13. גיל ק. says:

    איזה יופי!
    הלימודים הינם כקליפת שום ללא ניסיון במקצוע. כך גם תוכל לדגום את המים טרם הקפיצה לבריכה.

    מזל”ט (לא כזה בלי טייס, אלא כזה עם טוב בסוף)

  14. דואל says:

    איתי – לא יעזור לך… אני ממלא את פי מים!

    גילקי (אני יכול לקרוא לך ככה, נכון? רק שלא תתחיל לקרוא לי דואליקו…) – קודם כל ברוך הבא למעוני הדל. שנית – תודה על המטוס!

  15. גיל ק. says:

    חופשי שאפשר

    אבל תעצור את זה כשאגיע לגיל 70, אתה יודע, מתי שהוא זה מתחיל להיראות מגוחך. כמו צווארוניי גולף על בני 40. 🙂

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s