דו”ח מאוחר

צפירת הרגעה נשמעה במוח שלי בימים האחרונים, נראה שהחיים שלי חוזרים לאט לאט לשגרתם – הפקות סטנדרטיות, חדרי עריכה טחובים, צפיה בסרטים פה ושם ומתח שקט בעבודה, בלי אורחים רצויים ובלתי רצויים, עם פחות סערות רגש וללא הפקות מונומנטליות וממוטטות. זה פחות או יותר הזמן לחזור ולכתוב.

אבל לפני שאני ממשיך עם חיי, אני חייב לכם דו”ח על צילומי הסרט שלי, השחתתי כאן כל כך הרבה מילים לפני הצילומים, וכמעט שום מילה אחריהם. מה שאומר שיש שתי אפשרויות – או שהצילומים היו ממש על הפנים ולא בא לי להיזכר בהם, או שהם היו ממש סבבה ואין לי שום דבר מיוחד להגיד עליהם. לשמחתי, האפשרות השנייה היא הנכונה.

לפני הכל אני חייב לתת את הקרדיט לאנשים שעבדו איתי וקרעו את התחת בימים שלפני ובלילות הצילומים עצמם, במיוחד לאללי המפיקה והנהגת המשוגעת, אסה עוזר הבמאי עם הטוסטוס ומדי החובש, רועי המקצוען על התאורה, אביב שהקליט את הסאונד ועשה לי כאב ראש, ארז שבא לעזור, חטף דו”ח ומצא את עצמו בתפקיד משני, שני המאפרת המעולה, מיטל שעזרה בהכל ובעיקר לגילי הצלם המדהים שלי, שלא קיבל יותר מדי עזרה ובכל זאת שיחק אותה בענק, כי הוא פשוט לא יודע אחרת.
בכל הקשור לבחירת הצוות, ההחלטה שלי לעבוד עם מעט אנשים, וגם עם כמה אנשים שעוד לא יצא לי לעבוד איתם, הוכיחה את עצמה כנכונה, ומנעה מתחים וכעסים מיותרים כמו בהפקות אחרות, וכמובן שהסט עצמו תיקתק בצורה טובה מאוד. לא נטולת לחץ, ואני מודה שנזקקתי מדי פעם לעזרתן המרגיעה של הסיגריות שלי, וכמעט העפתי את אחד מאנשי הצוות מהסט, אבל לעומת הפקות אחרות שנכחתי בהן, ובאופן כללי, אני חושב שהעבודה היתה טובה מאוד.

כמובן שכל האנשים המעולים שמוזכרים לעיל לא היו יכולים להפוך את הסרט לטוב כפי שאני מאמין שהוא ייצא (טפו טפו טפו) אם לא היו לי שני שחקנים מצוינים. על עמית ידעתי שאני יכול לסמוך ובכל זאת הוא הפתיע אותי לטובה, פשוט שחקן מעולה. ומשה, בסך הכל תלמיד י”א בן 17 מכפר-סבא, הפתיע אותי לטובה, זה אמנם עלה לי בהרבה עצבים ובעבודה קשה בחזרות ובהכנות, אבל הוא נתן הופעה טובה מאוד וגרם לי להיות מאוד מרוצה.

ומה היה בצילומים עצמם?

התחלנו לצלם בערב של יום רביעי לפני שבועיים, ובשל אילוצי לוקיישנים ושחקנים נאלצנו להתחיל דווקא בסצינה הכי קשה – סקס בין בחור בן 28 לבן נער בן 16 בחצר אחורית.
לאחר שהעיריה דחתה את בקשתינו לצלם בלוקיישן הראשון שרציתי, יצא לי לבקר בחצר האחורית של הבית שלי, וכמובן שנוכחתי לראות שאין כמו בבית, מה שהיה מונח מתחת לאף שלי היה טוב מספיק, גם חצר מגניבה שצמודה לדירה נטושה, גם סגורה יחסית כך שהשכנים מסביב לא יפריעו לנו ואנחנו לא נפריע להם, וגם קרוב לבית – שזה יתרון הפקתי לא מבוטל.

על הסצינה הזו נאלצנו לעבוד קשה גם מבחינת משחק וגם מבחינת תאורה ומיקום מצלמה (שהייתה מונחת על כתפו של הצלם למשך כל הסרט). מבחינת תאורה, היה לי קונספט די ברור לגבי הסצינה הזו, שלא הצלחנו להגיע ממש אליו, גם מפאת מיעוט זמן ואנשי צוות. אבל בסופו של דבר הייתי מאוד מרוצה מהתאורה שהייתה שם, שהייתה קרובה מספיק למה שדמיינתי ויצרה כמה רגעים מאוד יפים.

רוב החזרות המעטות שהיו לי עם השחקנים עסקו בסצינה הזו ובסצינת הפתיחה (שצולמה למחרת). ביום הצילומים עצמו נפגשתי עם השחקנים כשעתיים לפני תחילת הצילומים ועשינו עוד חזרה, שקיוויתי שתהיה אמיתית ודומה ככל האפשר למה שרציתי לצלם, אבל לא הצלחתי להכניס את משה ממש לדמות, והוא לא הצליח ללכת עד הסוף כפי שרציתי. אני מאמין שאם היינו מצלמים את הסצינה למחרת, כפי שהיה רצוי, הוא היה מצליח קצת יותר, אבל בסופו של דבר באמת שיצאו שם דברים יפים מאוד. ועדיין, אם אני צריך עכשיו לבחור קטע שהייתי משנה בסרט, הייתי בוחר רגעים מתוך הסצינה הזו.

כשסיימנו את סצינת המפתח הזו, עברנו ללוקיישן המרכזי שלנו – המכבסה בכיכר דיזנגוף. וכאן מגיעות מילים טובות למפיקה שלי ולאיציק בעל המכבסה. אני כתבתי את התסריט על המכבסה הזו, והיא הייתה העדיפות הראשונה שלי. לשמחתי הרבה, הצלחנו להשיג אותה ללא בעיות מיוחדות וללא הגבלות גדולות מדי.
במיקום הזה כבר היתה פחות התעסקות בתאורה, מכיוון שרציתי מאוד להעביר את האווירה הבוהקת והניאונית של המכבסה מול החושך שבחוץ. כל שהיה צריך לעשות הוא לחזק את התאורה הקיימת.
מבחינת משחק, המשכנו מהמקום בו סיימנו את הסצינה הקודמת, כך שהשחקנים כבר היו במצב רגשי נכון, ונותר לנו רק לסגור תזמונים מדויקים מול המצלמה ולצלם. בסופו של דבר הספקנו לסיים את הלו”ז של היום הראשון מוקדם יותר מהצפוי, וכך הצלחנו לגנוב חצי סצינה מהיום למחרת, שהיה צפוי להיות לחוץ הרבה יותר.

הלילה השני נפתח בידיעה שאין לנו זמן, השחקנים יכלו להגיע רק בשעה מאוחרת יחסית, ולהזכירכם, צילמתי בשני הלילות הקצרים ביותר בשנה, כך שהשמש זרחה מוקדם מאוד – לא היה לי זמן לבזבז. בנוסף לכך, סגרנו עם מד”א (ושוב – ח”ח למפיקה) על אמבולנס שיעמוד לרשותנו בשעה מסוימת, וכל איחור שלנו בנושא הזה היה עלול לעלות לי (עוד) כסף. הגענו בחזרה למכבסה בשעה סבירה, והעמדנו את כל מה שהיינו צריכים להעמיד, או כך לפחות נאמר לי. את הזמן שנותר לנו עד שיגיעו השחקנים ניצלנו כדי לצלם חומרים ויזואלים (מה שנקרא סקנד יוניט) ולחכות שהמכבסה תתפנה לנו בשעה הייעודה.

בסופו של דבר, אחרי שאחד השחקנים איחר להגיע בגלל אוטובוסים, רציתי להתחיל לצלם, ואז התברר לי שאנחנו בכלל לא מוכנים. זה היה הרגע שבו הרמתי את הקול שלי וצעקתי באופן גורף לכיוון אנשי הצוות שלא מקובל עלי שאנחנו מחכים שעה לשחקן, ובסוף כשהוא מגיע הסט עוד לא מוכן, והשחקן צריך לחכות עוד כך וכך זמן עד לתחילת הצילומים. כדי להירגע ולנצל את הזמן טוב יותר, לקחתי את השחקנים הצידה ועשיתי להם חזרה יבשה על המיזנסצינה והטקסטים.

המשך הלילה הזה לא היה רגוע יותר, בשלב מסוים הגיע אחד המרצים שלנו כדי לבלבל את המוח, לעשות כאב ראש וכמעט לגרום לי להתמוטטות עצבים (אחר כך הוא יגיד שהוא מאוד התרשם מהסט ומהעבודה שלנו). בשעה 3:15 בלילה הגיע האמבולנס עם אנשי הצוות שלא היו מוכנים להצטלם, למזלי לקחתי את האופציה הזאת בחשבון מראש, והכנתי את ארז לתפקיד החובש, כשאסה נודב כדי לעמוד לידו ולהיראות כמו חובש. בשלב מסוים חשבתי להיכנס בעצמי לתפקיד החובש השני, אבל מהר מאוד הבנתי שאי אפשר – עיצוב התמונה של הסצינה הזו לא היה מושלם והייתי צריך לעשות הרבה תיקונים בזמן אמת עם הצלם.

וזהו, פחות או יותר. בערך בשש בבוקר אור ליום שישי הלכתי לישון, התעוררתי בערך בשמונה כי התחילו לשפץ את הדירה בקומה מעל, ואחר כך היתה גם נסיעה לרמות נפתלי וחמור אדום מגומי. אבל על כל אלה אני כבר לא אספר כאן.

נ.ב. – אתם יודעים איפה לא הייתי אתמול ושלשום? בהופעות של בלונד רדהד.
ההפקה והיעדר ההגיון הכלכלי שלי גרמו לי לפשיטת רגל, ופשוט מאוד לא נשאר לי כסף לכרטיס. באסה.
נשאר לי רק לראות קליפים שלהם ולשמוע את האלבומים יומם וליל. אולי קול הקמפוס ישדרו בשידור חוזר את ה”הופעה” שלהם מהשנה שעברה בכיכובו של איתי? ואולי הם כבר עשו את זה, מזמן לא שמעתי רדיו…
זה Top Ranking מתוך 23, קליפ בבימויו של מייק מילס ובהשתתפות מירנדה ג’ולי.

This entry was posted in לימודים, מוסיקה, קולנוע. Bookmark the permalink.

2 Responses to דו”ח מאוחר

  1. א"ש says:

    ברוך שובך, כבר חשבתי שהצילומים הכריעו אותך.

    תשים כמה קטעים מהסרט בזמנך החופשי. (אני יודע שהזכויות שייכות לביה”ס, אבל אפשר לשים שוטים שלא הגיעו ליצירה המוגמרת לא?)

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s